(א)וַיֵּ֥רֶדשִׁמְשׁ֖וֹןתִּמְנָ֑תָהוַיַּ֥רְאאִשָּׁ֛הבְּתִמְנָ֖תָהמִבְּנ֥וֹתפְּלִשְׁתִּֽים׃(ב)וַיַּ֗עַלוַיַּגֵּד֙לְאָבִ֣יווּלְאִמּ֔וֹוַיֹּ֗אמֶראִשָּׁ֛הרָאִ֥יתִיבְתִמְנָ֖תָהמִבְּנ֣וֹתפְּלִשְׁתִּ֑יםוְעַתָּ֕הקְחוּ־אוֹתָ֥הּלִ֖ילְאִשָּֽׁה׃(ג)וַיֹּ֨אמֶרל֜וֹאָבִ֣יווְאִמּ֗וֹהַאֵין֩בִּבְנ֨וֹתאַחֶ֤יךָוּבְכׇל־עַמִּי֙אִשָּׁ֔הכִּֽי־אַתָּ֤ההוֹלֵךְ֙לָקַ֣חַתאִשָּׁ֔המִפְּלִשְׁתִּ֖יםהָעֲרֵלִ֑יםוַיֹּ֨אמֶרשִׁמְשׁ֤וֹןאֶל־אָבִיו֙אוֹתָ֣הּקַֽח־לִ֔יכִּי־הִ֖יאיָשְׁרָ֥הבְעֵינָֽי׃(ד)וְאָבִ֨יווְאִמּ֜וֹלֹ֣איָדְע֗וּכִּ֤ימֵֽיְהֹוָה֙י״י֙הִ֔יאכִּֽי־תֹאֲנָ֥ההֽוּא־מְבַקֵּ֖שׁמִפְּלִשְׁתִּ֑יםוּבָעֵ֣תהַהִ֔יאפְּלִשְׁתִּ֖יםמֹשְׁלִ֥יםבְּיִשְׂרָאֵֽל׃(ה)וַיֵּ֧רֶדשִׁמְשׁ֛וֹןוְאָבִ֥יווְאִמּ֖וֹתִּמְנָ֑תָהוַיָּבֹ֙אוּ֙עַד־כַּרְמֵ֣יתִמְנָ֔תָהוְהִנֵּה֙כְּפִ֣יראֲרָי֔וֹתשֹׁאֵ֖גלִקְרָאתֽוֹ׃(ו)וַתִּצְלַ֨חעָלָ֜יור֣וּחַיְהֹוָ֗הי״י֗וַֽיְשַׁסְּעֵ֙הוּ֙כְּשַׁסַּ֣עהַגְּדִ֔יוּמְא֖וּמָהאֵ֣יןבְּיָד֑וֹוְלֹ֤אהִגִּיד֙לְאָבִ֣יווּלְאִמּ֔וֹאֵ֖תאֲשֶׁ֥רעָשָֽׂה׃(ז)וַיֵּ֖רֶדוַיְדַבֵּ֣רלָֽאִשָּׁ֑הוַתִּישַׁ֖רבְּעֵינֵ֥ישִׁמְשֽׁוֹן׃(ח)וַיָּ֤שׇׁבמִיָּמִים֙לְקַחְתָּ֔הּוַיָּ֣סַרלִרְא֔וֹתאֵ֖תמַפֶּ֣לֶתהָאַרְיֵ֑הוְהִנֵּ֨העֲדַ֧תדְּבוֹרִ֛יםבִּגְוִיַּ֥תהָאַרְיֵ֖הוּדְבָֽשׁ׃(ט)וַיִּרְדֵּ֣הוּאֶל־כַּפָּ֗יווַיֵּ֤לֶךְהָלוֹךְ֙וְאָכֹ֔לוַיֵּ֙לֶךְ֙אֶל־אָבִ֣יווְאֶל־אִמּ֔וֹוַיִּתֵּ֥ןלָהֶ֖םוַיֹּאכֵ֑לוּוְלֹא־הִגִּ֣ידלָהֶ֔םכִּ֛ימִגְּוִיַּ֥תהָאַרְיֵ֖הרָדָ֥ההַדְּבָֽשׁ׃(י)וַיֵּ֥רֶדאָבִ֖יהוּאֶל־הָֽאִשָּׁ֑הוַיַּ֨עַשׂשָׁ֤םשִׁמְשׁוֹן֙מִשְׁתֶּ֔הכִּ֛יכֵּ֥ןיַעֲשׂ֖וּהַבַּחוּרִֽים׃(יא)וַיְהִ֖יכִּרְאוֹתָ֣םאוֹת֑וֹוַיִּקְחוּ֙שְׁלֹשִׁ֣יםמֵרֵעִ֔יםוַיִּהְי֖וּאִתּֽוֹ׃(יב)וַיֹּ֤אמֶרלָהֶם֙שִׁמְשׁ֔וֹןאָחֽוּדָה־נָּ֥אלָכֶ֖םחִידָ֑האִם־הַגֵּ֣דתַּגִּ֩ידוּ֩אוֹתָ֨הּלִ֜ישִׁבְעַ֨תיְמֵ֤יהַמִּשְׁתֶּה֙וּמְצָאתֶ֔םוְנָתַתִּ֤ילָכֶם֙שְׁלֹשִׁ֣יםסְדִינִ֔יםוּשְׁלֹשִׁ֖יםחֲלִפֹ֥תבְּגָדִֽים׃(יג)וְאִם־לֹ֣אתוּכְלוּ֮לְהַגִּ֣ידלִי֒וּנְתַתֶּ֨םאַתֶּ֥םלִי֙שְׁלֹשִׁ֣יםסְדִינִ֔יםוּשְׁלֹשִׁ֖יםחֲלִיפ֣וֹתבְּגָדִ֑יםוַיֹּ֣אמְרוּל֔וֹח֥וּדָהחִידָתְךָ֖וְנִשְׁמָעֶֽנָּה׃(יד)וַיֹּ֣אמֶרלָהֶ֗םמֵהָֽאֹכֵל֙יָצָ֣אמַאֲכָ֔לוּמֵעַ֖זיָצָ֣אמָת֑וֹקוְלֹ֥איָכְל֛וּלְהַגִּ֥ידהַחִידָ֖השְׁלֹ֥שֶׁתיָמִֽים׃(טו)וַיְהִ֣י׀ בַּיּ֣וֹםהַשְּׁבִיעִ֗יוַיֹּאמְר֤וּלְאֵֽשֶׁת־שִׁמְשׁוֹן֙פַּתִּ֣יאֶת־אִישֵׁ֗ךְוְיַגֶּד־לָ֙נוּ֙אֶת־הַ֣חִידָ֔הפֶּן־נִשְׂרֹ֥ףאוֹתָ֛ךְוְאֶת־בֵּ֥יתאָבִ֖יךְבָּאֵ֑שׁהַלְיׇרְשֵׁ֕נוּקְרָאתֶ֥םלָ֖נוּהֲלֹֽא׃(טז)וַתֵּ֩בְךְּ֩אֵ֨שֶׁתשִׁמְשׁ֜וֹןעָלָ֗יווַתֹּ֙אמֶר֙רַק־שְׂנֵאתַ֙נִי֙וְלֹ֣אאֲהַבְתָּ֔נִיהַחִידָ֥החַ֙דְתָּ֙לִבְנֵ֣יעַמִּ֔יוְלִ֖ילֹ֣אהִגַּ֑דְתָּהוַיֹּ֣אמֶרלָ֗הּהִנֵּ֨הלְאָבִ֧יוּלְאִמִּ֛ילֹ֥אהִגַּ֖דְתִּיוְלָ֥ךְאַגִּֽיד׃(יז)וַתֵּ֤בְךְּעָלָיו֙שִׁבְעַ֣תהַיָּמִ֔יםאֲשֶׁר־הָיָ֥הלָהֶ֖םהַמִּשְׁתֶּ֑הוַיְהִ֣י׀ בַּיּ֣וֹםהַשְּׁבִיעִ֗יוַיַּגֶּד־לָהּ֙כִּ֣יהֱצִיקַ֔תְהוּוַתַּגֵּ֥דהַחִידָ֖הלִבְנֵ֥יעַמָּֽהּ׃(יח)וַיֹּ֣אמְרוּלוֹ֩אַנְשֵׁ֨יהָעִ֜ירבַּיּ֣וֹםהַשְּׁבִיעִ֗יבְּטֶ֙רֶם֙יָבֹ֣אהַחַ֔רְסָהמַה־מָּת֣וֹקמִדְּבַ֔שׁוּמֶ֥העַ֖זמֵאֲרִ֑יוַיֹּ֣אמֶרלָהֶ֔םלוּלֵא֙חֲרַשְׁתֶּ֣םבְּעֶגְלָתִ֔ילֹ֥אמְצָאתֶ֖םחִידָתִֽי׃(יט)וַתִּצְלַ֨חעָלָ֜יור֣וּחַיְהֹוָ֗הי״י֗וַיֵּ֨רֶדאַשְׁקְל֜וֹןוַיַּ֥ךְמֵהֶ֣ם׀ שְׁלֹשִׁ֣יםאִ֗ישׁוַיִּקַּח֙אֶת־חֲלִ֣יצוֹתָ֔םוַיִּתֵּן֙הַחֲלִיפ֔וֹתלְמַגִּידֵ֖יהַחִידָ֑הוַיִּ֣חַראַפּ֔וֹוַיַּ֖עַלבֵּ֥יתאָבִֽיהוּ׃(כ)וַתְּהִ֖יאֵ֣שֶׁתשִׁמְשׁ֑וֹןלְמֵ֣רֵעֵ֔הוּאֲשֶׁ֥ררֵעָ֖הלֽוֹ׃
נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
E/ע
ילקוט שמעוני
הערותNotes
(א)וירד שמשון תמנתה – וכתיב הנה חמיך עולה תמנתה. א״ר אלעזר שמשון שנתגנה בה כתיב ביה ירידה. יהודה שנתעלה בה כתיב ביה עליה. ר׳ שמואל בר נחמני אמר שתי תמנאות הוו חדא בירידה וחדא בעליה. רב פפא אמר חדא תמנת הואי. דאתי מהאי גיסא עליה ודאתי מהאי גיסא ירידה.
(ג)וירד שמשון אל אביו ויאמר אותה קח לי כי היא ישרה בעיני – שמשון מרד בעיניו לפיכך נקרו פלשתים את עיניו שנאמר ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו. איני והא כתיב ואביו ואמו לא ידעו כי מי״י הוא כי תואנה הוא מבקש מפלשתים, כי אזל מיהא בתר ישרותיה אזל. רבי אומר שמשון תחלת קלקולו בעזה דכתיב וילך שמשון עזתה וירא שם אשה זונה ויבא אליה לפיכך לקה תחלה בעזה דכתיב ויורידו אותה עזתה. והא כתיב וירד שמשון תמנתה, תחלת קלקולו מיהא בעזה היתה.
(ה)ויבואו עד כרמי תמנתה – א״ר שמואל בר רב יצחק מלמד שהיו אביו ואמו מראים לו כרמי תמנתה זרועים כלאים ואומרים לו בני כשם שכרמיהם זרועות כלאים כך בנותיהם זרועות כלאים.
(ד)ואביו ואמו לא ידעו כי מי״י הוא – א״ר אלעזר בשבעה מקומות כתיב לא תתחתן בם. אמר ר׳ אבין לאסור שבעת עממין. וכה הוא אומר הכין. א״ר יצחק אם ללצים הוא יליץ. כתיב ותחל רוח י״י לפעמו תרין אמוראין חד אמר בשעה שהיה רוח הקודש שורה עליו היו פסיעותיו כמצרעה ועד אשתאול. וח״א שערותיו מקישות כזוג והיה קולן [הולך] מצרעה ועד אשתאול.